פרשת בהר-בחוקתי

ב"ה

מה עניין של מצוות "שמיטה" והמצאותה בסמוך ל-"הר סיני" ?

התורה מצווה אותנו להימנע מעבודת האדמה בכל שנה שביעית, שנקראת שנת שמיטה.
בתחילתו של ציווי זה מדגישה התורה כי הציווי נאמר למשה רבינו בהר סיני.
ומכאן נולדה הקושיה המפורסמת, שהפכה למטבע לשון: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני"?.
כלומר, מדוע דווקא במצווה זו ציון במפורש כי היא נתינה ונאמרה בהר סיני?

ההסבר לכך מבוסס על המשמעות והתוכן שמסמלים 'שמיטה' ו'הר סיני'.

שנת השמיטה: היא שנת מנוחה, נחים מעבודת האדמה.
הר סיני: ששוכן במדבר סיני, מסמל את ההפך הגמור ממנוחה. מדבר הוא מקום שורץ סכנות ואי-אפשר לנוח בו, אדם שנמצא במדבר מתמודד קשה על ההישרדות שלו.

ברוחניות: רומזת ההימצאות במדבר לשהייה של עם ישראל בגלות. תקופה רוויה בטרדות רוחניות וגשמיות שמחייבת התמודדות לא פשוטה על הישרדות והתפתחות רוחנית תקינה, בהתאם לרצון וציווי ה'.
המנוחה שבשמיטה רומזת לימות המשיח והגאולה השלימה. זמן  שבו ננוח לחלוטין מכל עבודה גשמית, נחיה בשפע אין-סופי ונוכל לשקוע כראוי בתורה ה' ובקיומה.

התורה יוצרת את החיבור הבלתי אפשרי לכאורה בין 'הר סיני' ל'שמיטה', בין הגלות והגאולה - כדי ללמדנו כי גם בזמן הגלות ניתן להגיע אל מנוחת הנפש האופיינית לגאולה, כזו שמאפשרת להגיע לעבודת הבורא ברמות אין סופיות.
על-ידי שחושבים ומתבוננים במצב השלווה הנפשית העתידה ובכך שמדובר במצב שעומד להתחולל בכל רגע - יכול יהודי גם כיום להתעלות מעל הקשיים והטרדות ולחיות במצב דומה לזה שיהיה בזמן הגאולה.

(מעובד מתוך שיחה של הרבי מלך המשיח על פרשת בהר-בחוקותי ה'תשמ"ח)

שבת שלום !

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד !