יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

פרשת האזינו - שבת תשובה


ב"ה, (אור ל) יום חמישי ו' תשרי ה'תש"ע - 5770

פרשת האזינו שבת ת/שובה

השבת נקראת שבת 'שובה' בגלל ההפטרה שקוראים בשבת זו שהיא "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" (הושע יד, ב). ושבת 'תשובה' בגלל שהיא שבת שבעשרת ימי תשובה. בהשגחה פרטית קוראים בתורה את פרשת האזינו.

נשאלת השאלה מהו הקשר של שבת שובה או תשובה עם פרשת האזינו ?

אומר הרבי מלך המשיח שזה יובן לפי סיפור ששמעתי מהמלמד שלי כשהוא לימד את פרשת האזינו וכוונתו של המלמד הייתה להדגיש את גודל המעלה של פרשת האזינו שבה כלולים כל המצוות וכל הדברים שבעולם.

הסיפור כתוב בספר 'הדורות' {ומובא גם בקיצור בספר עמק המלך (שער ראשון חלק ד')} אודות תלמידו של הרמב"ן אשר נעשה מומר ומזלו גרם שנפל עד כי היה שמו נורא בכל הארץ. לימים שלח שיביאו לפניו את רבו ביום כיפור ובפני רבו הרג בעצמו חזיר אחד וינתחהו ויבשלהו ויאכלהו ואחר אכלו שאל את רבו על כמה עבירות שחייבים עליהם כרת עבר.
והשיב לו הרמב"ן שהיו ארבע והוא אמר שהיו חמש כי רצה לחלוק על רבו.
הרב נתן עניו בו דרך כעס וייאלם האיש כי עדיין נשאר עליו מעט יראה מאת רבו.

לבסוף שאלו הרמב"ן מה הביאו עד לכזאת מדרגה נחותה ?
והשיב כי בפעם אחת שמע שהרמב"ן דרש על פרשת האזינו ואמר שבפרשה זו כלולים כל המצוות וכל הדברים שבעולם. והוא חשב וטען שזה לא הגיוני ולכן הוא החליט שאם זה לא אז כנראה גם הכל לא בדיוק מדיוק ומאז שינה את חייו.
ויען לו הרמב"ן שעדיין הוא חושב כך ואם הוא רוצה הוא יכול לשאול מה שהוא רוצה על זה.
ויתמה האיש מאוד ויאמר אם כן אז הראני נא אם נמצא שמי כתוב שם ויאמר לו הרמב"ן כמו שביקשת כן אני יעשה.
מייד ניגש הרמב"ן לקרן זיות ויתפלל ויחזור אליו ויאמר לו מהפסוק "אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם" (דברים לב, כו) מכל אות שלישית במילה יוצא ר' אבנר "אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם".
וכששמע הדבר הזה נפלו פניו וישאל את הרמב"ן אם יש תרופה למכתו. ויען לו הרמב"ן כמו שהפסוק אומר וילך לו הרמב"ן ותיכף לקח האיש ספינה בלי מלח ומשוט ויכנס בה וילך באשר הוליכו הרוח ולא נודע ממנו מאומה. 

מסיפרו זה אומר רבי מלך המשיח אנו רואים דבר מפליא ומבהיל בנוגע לכלולת עניין התשובה.
בסיפור מודגש ששמו של תלמיד הרמב"ן היה ר' אבנר ועד שגם בפסוק בתורה זה מרומז שמו ביחד עם התואר של ר' ולכן גם בכל הספרים שהסיפור מוזכר מובא הסיפור ביחד עם התואר של ר' אבנר זאת אומרת שהיות שהוא שב בתשובה שלימה כמסופר ששאל את הרמב"ן אם יש תרופה למכתו ואחר כך קיים את מה שהרמב"ן אמר לו על ידי זה הגיע למעמד ומצב שהתורה מכנה אותו בשם ר' אבנר.

אותו דבר אנו מוצאים גם בגמרא (עבודה_זרה_יז_אאת הסיפור אודות ר' אלעזר בן דורדיא שרבי_יהודה_הנשיא בכה עליו ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת.
וידוע ומובן גודל מעלתו של רבי יהודה הנשיא שהיה לו ריבוי  תורה ומעשים טובים ובכל זאת "בכה רבי ואמר יש קונה עלמו בשעה אחת" שזה בגלל מעלת עבודת התשובה.

ובנוסף על זה עוד קודם שעשה ר' אבנר את התשובה הוא כבר נקרא בתורה בשם ר' אבנר לפי שיודעים מלכתחילה שבסוף הוא יעשה תשובה.

לפי סיפור זה מובן ההקשר של פרשת האזינו לתשובה, בגלל שמסיפור זה מודגש גודל מעלתה של התשובה ומעלתה השייכת לפרשת האזינו שלכן גם קוראים את הפרשה הזאת בסמיכות ליום כיפור - בשבת ת/שובה או בשבת שלאחר יום כיפור.
ולפי זה מובן גודל המעלה של שבת פרשת האזינו ובכל שנה ושנה כאשר קוראים את פרשת האזינו הנה "הימים האלה נזכרים ונעשים" (אסתר ט, כח) וצריכים רק לדעת כיצד לנצל את העניין במלאו.

(התוועדיות ה'תשמ"ב פרשתינו)

יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד !
שבת שלום, צום קל וגמר חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה !!!!