פרשת וארא

ב"ה, יום רביעי כ"ז טבת ה'תש"ע - 5770

בפרשתנו אנו מוצאים את סיפורם של שבעת 1 {מתוך עשר 2} המכות אשר הביא הקדוש-ברוך-הוא על המצרים. ניתן לראות אשר לפני כל מכה ומכה משבעת המכות, נשלח משה רבינו להתרות בפרעה שאם הוא לא ישחרר את בני ישראל הוא צפוי לסבול ממכה נוספת.

בדברי ההתראה של משה לפרעה לפני מכת הברד נאמר: "הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד" 3. רש"י מפרש 4 שמשה רבינו שרט שריטה בכותל הארמון של פרעה ואמר לו מחר שיגיעו קרני השמש לכאן תחל המכה ויתחיל לרדת הברד.

כלל יסודי בפירושו של רש"י על התורה הוא: כי רש"י בפירושו נצמד לפרש לפי הפשט 5 של התורה 6.

שואל הרבי מלך המשיח, מנין לרש"י שמשה רבינו לא הסתפק בדיבור לפרעה, אלא בנוסף לדיבורו הוא מצא לנכון לעשות סימן של ממש שיוכיח את הזמן המדויק של תחילת המכה?

מתוך הבנת הדברים מתעוררת תמיהה נוספת: גם באם נאמר שמשה גמר בדעתו לקבוע סימן, מדוע הוא לא השתמש בדרך אחרת לבירור זמן המכה? הרי היו אז מכשירים שונים למדידת זמן, כגון שעון מים 7 שהיה בזמנם.

מסביר הרבי מלך המשיח, שמעבר לפירעון על שיעבוד בני ישראל, היו לעשרת המכות מטרה נוספת, שהיא להראות לפרעה ולמצרים כי ה' הוא הבעל-הבית על העולם, והוא הקובע את סדריו ואת מה שיתרחש בו.

מהתבוננות בפסוקים נראה אשר במכת ברד הודגש עניין זה במיוחד. בדברי ההתראה של משה על מכת ברד אנו מוצאים הקדמה מיוחדת שאינה מופיעה במכות שהיו לפניה וכלשון הפסוק: "בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ . . בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ" 8 "בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ" 9.

אם כך, מובן מדוע עשה משה רבינו במכה זו סימן המודיע על זמנה המדויק של תחילת המכה. הוא רצה להראות לפרעה שלא זו בלבד שדברי הקדוש-ברוך-הוא מתקיימים, אלא שבנוסף לכך הם מכוונים לאותו רגע ממש בו הוא קבע שהמכה תתחיל. כאשר יראה זאת פרעה, לא יהיה לו ספק בדבר, והוא יִוָּכַח כי אכן יד ה' בדבר, והיא זאת שהביאה עליו את המכה.

זוהי גם הסיבה מדוע השתמש משה דווקא בסימן של שריטה בכותל, ולא בכלי המורה שעות. מאחר שכל כוונת קביעת הזמן הייתה כדי להראות לפרעה שהקדוש-ברוך-הוא יכול לכוון את המכה לרגע מסוים, לא היה ניתן לסמוך על כלי המדידה שהיו בידי פרעה וחרטומיו, כי ייתכן שכלים אלו אינם מדויקים, או שהחרטומים יטעו בחישוביהם ויטעו לחשוב שמשה לא דייק בדבריו. דווקא על-ידי סימן התלוי במהלך השמש – המכוונת בידי שמים – ניתן היה להוכיח מהו הזמן המדויק.

לפי זה ניתן להבין מדוע שינה משה מדבריו של ה' בעת התראתו על מכת בכורות 10, ואמר בלשון "כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם" 11, שפירושו של כחצות הוא בערך בחצות אולי לפני אולי אחרי 12. מכיוון שמכה זו הייתה בלילה, ולא היה סימן שאי-אפשר לטעות בו (כדוגמה של קרני השמש ביום), לכן נאלץ משה לשנות ולומר "כחצות לילה", על-מנת שלא יטעו פרעה וחרטומיו ויאמרו כי זמן המכה לא היה מכוון.

(ליקוטי שיחות חלק לא)

מקורות והערות:1. דם (1) - "וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם" (שמות ז, כ), צפרדע (2) - "וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות ח, ב), כינים (3) - "כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות ח, יג), ערוב (4) - "וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות ח, כ), דבר (5) - "וַיַּעַשׂ ה' אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִמָּחֳרָת וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם" (שמות ט, ו), שחין (6) - "וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה" (שמות ט, י), ברד (7) - "וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד" (שמות ט, כד).

2. עוד שלוש מכות מופעים בפרשה הבא {פרשת בא} והם: ארבה (1) - "וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות י, יד), חושך  (2) - "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (שמות י, כב), מכת בכורות (3) - "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה ה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות יב, כט).
3. שמות ט, יח.

4. פרש"י על פסוק ט, יח.

5. וכלשונו של רש"י ב-(בראשית ג, ח) "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא".

6. בשביל ילד המתחיל ללמוד מקרא (תנ"ך) - פרקי אבות פרק חמישי משנה כב, "בן חמש שנים למקרא".

7. ראה זח"א צב, ב. ערוך מע' חלפסדרא (מב"ר ספמ"ט עה"פ המכסה אני מאברהם). הסבר על המילה חלפסדרא במדרש לקח טוב על ספר בראשית פרשת וירא אות לב ההערות ותיקונים אות פא מסביר ש-חלפסדרא היא מילה ביונית רומית {עתיקה κλεψύδρα או בלטית clepsydra} שפירושה "כלי שעות מלא מים" - הכוונה היא לכלי שהיו ממלאים אותו במים כדי להשתמש בו לסמן זמן, כמו שהערות ותיקונים מביא בהמשך אות פא שכלי זה שימוש  את היונים והרומיים לסמן זמן כדי להגביל בו את הסנגור או הקטגור בדברם לפני השופט (עיין גם ב-ויקיפדיה ערך קלפסידרה).

8. שמות ט, יד.

9. שמות ט, טז.

10. בפרשה בא, הפרשה של שבוע הבא.

11. שמות יא, ד.

12. פרש"י על הפסוק.

שבת שלום וחודש טוב ומבורך !

יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד !