ב"ה, יום רביעי ה' שבט ה'תש"ע - 5770
בפרשתנו מסופר אודות הציווי של הקדוש-ברוך-הוא למשה ואהרן 1 לצוות את בני ישראל לקחת שֶׂה 2 בעשירי 3 לחודש ניסן ולהחזיקו בביתם עד י"ד 4 ניסן ואז לשחטו בערב 4 בתור קרבן פסח.
נשאלת השאלה, לשם מה היו בני ישראל צריכים לקחת את השֶׂה ולהחזיקו ארבע ימים בביתם לפני הקרבתו?
מסבירים חז"ל: כדי לעורר את תמיהתם של המצריים שישאלו את בני ישראל, מדוע הם לקחו את השה ומחזיקים אותו בבתיהם? ובני ישראל יענו להם: כי הם לקחו את השה ומחזיקים אותו כדי לשחטו ולהקריבו קרבן לקדוש-ברוך-הוא.
למרות שזה היה מסירות נפש מצד בני ישראל לקחת את האליל של המצריים 5 ולשחטו, בכל זאת בני ישראל קיימו את רצונו של ה' ולקחו את הסיכון על עצמם ושמרו על השה בבתיהם ארבעה ימים ולאחר מכן הקריבו אותו לה'.
התוקף והמסירות נפש שהיה לבני ישראל לא להתרשם מהמצריים הביא לגאולתם, וכמו שחז"ל אומרים שבשעת יציאת מצרים היו בני ישראל ערומים 6 מהמצוות. ולא רק שבני ישראל לא קיימו מצוות במצרים אלא אפילו להפך. כמו שאנו מוצאים שבשעת יציאת מצרים קטרגו המלאכים ובאו אל ה' בטענה: למה הוא גואל את בני ישראל ולעומת זאת את המצריים הוא מעניש הרי "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה"?!
ובזכות קיום מצוות קרבן פסח, שבני ישראל היו צריכים למסור את נפשם זכו לגאולת מצרים. ולא רק שהם הפסיקו להיות ערומים מהמצוות וממילא כבר לטענה של המלאכים לא היה מקום, אלא הם אפילו קיימו את ציווי ה' מתוך מסירות נפש.
בנוגע אלינו: נאמר "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" 7 - כלומר שגאולת מצרים משמשת דוגמה לגאולה העתידה ומכיון שכך כשם שיציאת מצרים באה על ידי התוקף והמסירות נפש כך, גם תבוא הגאולה העתידה על ידי הליכה בתוקף ובמסירות נפש בקיום התורה והמצוות ללא התפעלות מהעולם.
(ליקוטי שיחות חלק א פרשתנו)
מקורות והערות:
1. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן" (שמות יב, א).
2. שֶׂה זהו כבש או עז בן שנה, כלשון הפסוק: "שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים" (שמות יב, ה)
3. "בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת" (שמות יב, ג).
4. "וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם" (שמות יב, ו).
5. כמו שמשה רבני אמר לפרעה "הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ" (שמות ח, כב).
6. כלשון הנביא "וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל טז, ז) רש"י מפרש: ערום מן המצוות. מצודת דוד מפרש: "ובא זמן הגאולה אבל היו ערומים בלי זכות ומעשים טובים".
7. מיכה ז, טו.
שבת שלום !
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד !
רשומות
