פרשת בא

ב"ה, (אור ל) יום חמישי א' שבט ה'תשע"א
בפרשתנו מסופר על היציאה של בני ישראל ממצרים לאחר עשרת המכות.
העניין המיוחד של פרשתנו בשונה משאר הפרשיות השייכות ליציאת מצרים (פרשות: שמות, וארא ובשלח), שבפרשתנו מדובר על היציאה בפועל ממצרים ואילו בשאר הפרשות מדובר על ההכנה ליציאה ממצרים (בפרשות: שמות וארא) או לאחר היציאה ממצרים (בפרשת בשלח).

נשאלת השאלה מה ההסבר לזה שפרשתנו שתוכנה 'יציאה ממצרים' - על ידי שבירה של מצרים, נקראת בשם "בֹּא אֶל פַּרְעֹה"  1 - שם שמראה ומדגיש את התוקף של פרעה?

בתור מלך מצרים שלכן משה רבינו היה צריך לגשת אליו ולמסור לו את דברי הקב"ה "עַד מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי"  2 "כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי" 3.

מקדים הרבי מלך המשיח ומבאר שבמילים ""בֹּא אֶל פַּרְעֹה" 1 הקב"ה אומר למשה בא - שהכוונה בזה בא ביחד {וזה לא רק בגלל חששו של משה שאמר לקב"ה "וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם" 4}. אלא בגלל שפרעה מלבד זה שהיה מלך מצרים {שמצרים היא סמל ושורש לקליפה הקירורת שמנגדת לקדושה 5} וכדי שמשה רבינו הכן יצליח להכניע ולבטל את פרעה ואת הקליפה, היה זקוק לזה שהקב"ה יבוא איתו ביחד לפרעה.

נכון שגם בפרשה הקודמת {-פרשת וארא} מוזכר כמה פעמים הלשון של בא אל פרעה, אלא ששם פעם זה בתור "בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה" 7 ופעם בתור  "בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו" 8.


משאין כן בפרשתנו שזה מוזכר בתור לבא ולהעניש את פרעה על כל מה שהוא עשה לבני ישראל. ולכן אצלנו לא מספיק להגיע אל פרעה מתי שהוא "יֹצֵא הַמַּיְמָה" 9 אלא לבא לפרעה לארמונו ודווקא שם לעיני עבדיו להתרות בו 10.

וכמו שאנו רואים בהמשך פרשתו את את השבירה ש"וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה" 11 "וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה'" 12 בשונה ממה שפרעה אמר למשה ארמונו "לֵךְ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לְךָ אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת" 13.

ובזה אנו רואים את השינוי, בתחילת הפרשה נראה שפרעה הכן מושל במצרים ולכן משה היה צריך להגיע אליו כי השולט והכל מתנהל כמו שהוא רוצה. אבל כבר באמצע אנחנו רואים איך הוא מחפס את משה ואהרון כדי שיוציאו את בני ישראל ממצרים ולא רק אלא שהוא מבקש מהם "וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי" 14 מפרש רש"י "התפללו אלי שלא אמות - שאני בכור".

לפי זה מובן שגם הדגשת התוקף של פרעה היא כדי להראות את השבירה שלו ובמקום שמשה צריך לגשת לפרעה ולבקש ממנו שישלח את בני ישראל פרעה מגיע אליו ומבקש מממנו רק תלכו.

ונקודת הביאור היא שדווקא מה שנראה התוקף והשלטון של פרעה שמשה צריךלהגיע אליו משם מגיע המפלה שלו ומזה אנחנו מבינים ש"בֹּא אֶל פַּרְעֹה"  1 זה בעצם נקודת המפתח של גאולת מצרים.

וההוראה מזה שגם כאשר הדברים נראים לא על הצד הכי טוב ובכל זאת עושים את מה שהקב"ה דורש דווקא משם צומחת הגאולה. ובנוגע אלינו על ידי שלומדים תורה ועושים מצוות בהידור זוכים לגאולה האמיתית והשלימה.

(מעובד על פי שיחת שבת פרשת בא ד' שבט ה'תשנ"א - ספר השיחות חלק א')

מקורות והערות:
1. שמות, בא י, א.
2. שמות, בא י, ג.
3. שמות, בא י, ד.
4. שמות, וארא ו, יב.
5. וכלשון הפסוק "פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יחזקאל כט, ג).
6. יחזקאל כט, ג.
7. שמות, וארא ו, יא.
8. שמות, וארא ז, כו.
9. שמות, וארא ז, טו.
10. עד שאפילו "וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים"(שמות, בא י, ז).
11. שמות, בא יב, ל. מפרש רש"י שפרעה קם תחילה ולא כמו דרכם של שאר המלכים שקמים לאחר שלוש שעות. ועוד שפרעה היה הולך לבתי עבדיו ומעירם.
12. היה מחזר על פתחי העיר וצועק היכן משה היכן אהרון.
13. שמות, בא י, כח.
14. שמות, בא יב, לב.
15. פרש"י על הפסוק שמות, בא יב, לב.

שבת שלום ומבורך !
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד !