ב"ה
מספר המדרש שאף אחד מבני ישראל לא יכל להקים את המשכן מפני כובד הקרשים, שהיו כבדים. לכן אף אחד לא יכל להעמידם וליצור מהם משכן.
ממשיך המדרש לספר שמשה ראה שהקרשים כבדים מאוד אז הוא שאל את הקב"ה איך אפשר הקמת המשכן על ידי בן אדם?
ענה לו הקב"ה תתחיל להקים את הקרשים ואני יעשה נס והם יעמדו מאליהם. וכן היה, משה החל להרים והמשכן נעמד מאליו.
שואל הרבי מלך המשיח: למה היו בני ישראל צריכים להביא את הקרשים למשה?
ולמה משה היה צריך לבקש מהקב"ה שיעזור לו על ידי נס?
השאלות מתחזקות לפי הידוע שבני ישראל בנו במצרים את הפרמידות, כמו שהתורה מביאה "ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתום ואת רעמסס".
הפרמידות בנוית מאבנים הרבה יותר גדולות וכבדות מאשר קרשי המשכן, בפרמידות מסופר שבני ישראל עשו עבודת צוות ובנו. מה קרה כאן שבני ישראל לא ניסו להקים את המכן בכוחות משותפים אלא היו צריכים סיוע של משה שיתפלל לה' בשביל שיהיה נס ?
מסביר הרבי מלך המשיח: עלינו לזכור שבניית הפרמידות נעשתה באופן של כפיה ומתוך עבודת פרך (כמו שהתורה מספרת "ויבן ערי מסכנות" [שמות א', י"א] מסביר רש"י שמסכנו את החיים של בוניהם), בני ישראל בהיותם במצרים סבלו עבדות ועבודות פרך בגלל גזירות פרעה ולכן הם עשו עבודת צוות ומיסכנו את חייהם.
אולם הקמת המשכן היא רצון וציווי ה' וזאת עבודה שצריכה להעשות בשמחה ולא מתוך סבל. במיוחד הקמת ובניית המשכן וכליו שאליהם כתוב שזה נעשה מתוך רצון ונדיבות לב (כמו אומרת "כל איש אשר נשאו ליבו וכל אשר נדבה רוחו אותו" [שמות ל"ה, כ"א]).
לכן בני ישראל הביאו את כלי המשכן וקרשיו אל משה, הם הבינו וידעו שאין כאן עניין של עבודת פרך אלא התנדבות ולכן גם ה' עשה נס ושום דבר לא נעשה בצורה של כפיה וסבל.
מסיים הרבי מלך המשיח, שכן יהיה בעזרת ה' גם בבניין בית המקדש השלישי שירד בנוי ומשוכלל מהשמיים בלי שום צורך של מאמץ ועבדות אלא הכל מתוך שמחה וטוב ללב.
בפרשתינו מסופר אודות הקמת המשכן, אחד הדברים שלכאורה לא מובנים לפי שכל הם:
כשסיימו בני ישראל לעסוק בהכנת המשכן, הביאו את כל קרשי המשכן וכליו למשה ואמרו למשה שהוא יקים אותם.
כשסיימו בני ישראל לעסוק בהכנת המשכן, הביאו את כל קרשי המשכן וכליו למשה ואמרו למשה שהוא יקים אותם.
מספר המדרש שאף אחד מבני ישראל לא יכל להקים את המשכן מפני כובד הקרשים, שהיו כבדים. לכן אף אחד לא יכל להעמידם וליצור מהם משכן.
ממשיך המדרש לספר שמשה ראה שהקרשים כבדים מאוד אז הוא שאל את הקב"ה איך אפשר הקמת המשכן על ידי בן אדם?
ענה לו הקב"ה תתחיל להקים את הקרשים ואני יעשה נס והם יעמדו מאליהם. וכן היה, משה החל להרים והמשכן נעמד מאליו.
שואל הרבי מלך המשיח: למה היו בני ישראל צריכים להביא את הקרשים למשה?
ולמה משה היה צריך לבקש מהקב"ה שיעזור לו על ידי נס?
השאלות מתחזקות לפי הידוע שבני ישראל בנו במצרים את הפרמידות, כמו שהתורה מביאה "ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתום ואת רעמסס".
הפרמידות בנוית מאבנים הרבה יותר גדולות וכבדות מאשר קרשי המשכן, בפרמידות מסופר שבני ישראל עשו עבודת צוות ובנו. מה קרה כאן שבני ישראל לא ניסו להקים את המכן בכוחות משותפים אלא היו צריכים סיוע של משה שיתפלל לה' בשביל שיהיה נס ?
מסביר הרבי מלך המשיח: עלינו לזכור שבניית הפרמידות נעשתה באופן של כפיה ומתוך עבודת פרך (כמו שהתורה מספרת "ויבן ערי מסכנות" [שמות א', י"א] מסביר רש"י שמסכנו את החיים של בוניהם), בני ישראל בהיותם במצרים סבלו עבדות ועבודות פרך בגלל גזירות פרעה ולכן הם עשו עבודת צוות ומיסכנו את חייהם.
אולם הקמת המשכן היא רצון וציווי ה' וזאת עבודה שצריכה להעשות בשמחה ולא מתוך סבל. במיוחד הקמת ובניית המשכן וכליו שאליהם כתוב שזה נעשה מתוך רצון ונדיבות לב (כמו אומרת "כל איש אשר נשאו ליבו וכל אשר נדבה רוחו אותו" [שמות ל"ה, כ"א]).
לכן בני ישראל הביאו את כלי המשכן וקרשיו אל משה, הם הבינו וידעו שאין כאן עניין של עבודת פרך אלא התנדבות ולכן גם ה' עשה נס ושום דבר לא נעשה בצורה של כפיה וסבל.
מסיים הרבי מלך המשיח, שכן יהיה בעזרת ה' גם בבניין בית המקדש השלישי שירד בנוי ומשוכלל מהשמיים בלי שום צורך של מאמץ ועבדות אלא הכל מתוך שמחה וטוב ללב.
(התועדוייות ה'תשמ"ה)
שבת שלום
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
רשומות
