ב"ה
פרשתינו פותחת בציווי ה' לאהרון להדליק את הנרות של המנורה, "דבר אל אהרון ... בהעלותך את הנרות" [במדבר ח', ב'].
ההלכה אומרת שהדלקת הנרות של המנורה לא מחויבת להיות דווקא על ידי הכהן הגדול, אלא כל יהודי יכול להדליק את נרות המנורה. אבל הכנת הנרות להדלקה מחויבת להיות על ידי כהן.
אומר הרבי מלך המשיח: מזה שהדלקת נרות המנורה היא אפשרית על ידי כל יהודי, אנו למדים שחובתו של כל יהודי לפעול, להשפיע ולהדליק את 'הנר האלוקי' - 'נר הנשמה' על כל היהודים שבסביבתו.
ענינו של הכהן הוא לשרת את ה' ואין לו חלק ונחלה עצמית אלא "ה' הוא נחלתו" [דברים י"ח, ב'] ולכן רק כהן הוא זה שמכין את המנורה כי תפקידו של הכהן הוא להורות את הדרך כיצד להשפיע על יהודי שני.
ואכן מאהרון הכהן אנו רואים את הדרך איך לקרב כל יהודי, כדרכו באופן של "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" [פרקי אבות א', י"ב] לקרב מתוך אהבת ישראל.
עוד דבר אנחנו לומדים מהציווי אל האהרון הכהן להדליק את הנרות באופן 'שהשלבת תיהיה עולה מאליה' [רש"י במדבר ח', ב'] שזה אומר לנו שקירובו של היהודי השני צריך להיות עד שהוא יאיר מעצמו את הזולת.
וכך כאשר כל יהודי ימלא את תפקידו לפעול ולהשפיע על הזולת בלימוד התורה וקיום המצוות יתמלא העולם באור התורה והמצוות ונזכה לגאולה האמיתית והשלימה.
(ליקוטי שיחות חלק ב')
שבת שלום ומבורך !
יחי אדוננו מורינו וריבנו מלך המשיח לעולם ועד !
רשומות
