פרשת עקב

ב"ה, יום חמישי ט"ז מנחם-אב ה'תשס"ט

בפרשתינו אנו מוצאים שמשה רבינו מספר לבני ישראל על שבירת הלוחות שה' נתן לו בהר סיני ואומר "ואתפוש בשני הלוחות, ואשליכם מעל שני ידי, ואשברם לעיניכם" 1.

שואל הרבי מלך המשיח: מדוע היה צריך משה לתפוס את שני הלוחות ולשבור אותם, הרי הלוחות היו בידיו כבר מקודם ?                                                

מסביר הרבי מלך המשיח: הלוחות הראשונות משה קיבלם מתנה מה' "ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו" 2 והם היו "מעשה אלוקים" 3, [בשונה מהלוחות השניות שהם היו מעשה ידי משה רבינו כמו שאנו מוצאים את ציווי ה' למשה "פסל לך" 4]. 

אבל הלוחות הראשונות היו רכושו הפרטי של משה ובגלל מידת "טוב עין" שהיה למשה רבינו הוא החליט לתת את הלוחות לכל עם ישראל [את עשרת הדיברות בני ישראל הרי שמעו מה'].

אבל כאשר ראה משה רבינו את חטא העגל רצה לשבור את הלוחות, ומכיוון שמשה רבינו החליט כבר לתת אותם לכן הוצרך משה לתופסם שוב חזרה לעצמו [בשביל שלא יהיה חשש של איסור גזל {ובמיוחד לא של רבים}] ולבטל את כוונתו לתת אותם לישראל ורק לאחר מכן כשזה היה רכושו הפרטי, שוב הוא יכל לשבור אותם ובכך להוציא מבני ישראל את השייכות לשבירת הלוחות.

כי משה רבינו ראה שהאותיות פרחו מהלוחות 5 שזה בעצם בגלל חטא העגל אבל משה לא רצה שזה יקרא על בני ישראל אלא הוא לקח את האחריות לעצמו ולכן גם בהמשך לאחר מכן הוא יכל לבקש מה' שימחל לבני ישראל.

ובגלל שהוא מסר את נפשו שה' ימחל לבני ישראל כמו שאנו מוצאים שמשה רבינו הציב תנאי [לכאורה] לה' "אם תשא חאטתם, ואם אין מחני נא" 6 זה הוביל לזה שבני ישראל קיבלו מאוחר יותר על ידי משה רבינו לוחות שניות שעליהם כבר כתוב "פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים" 7 שמשה עשה אותם מעצמו.

ההוראה הנלמדת בשבילנו שעבור יהודי אחר צריכים למסור את הנפש בלי חשבונות של מה יצא לי מזה.

כמו שהרבי מלך המשיח מספר על אביו רבי לוי יצחק שניאורסון שהיה רבה של העיר יקטרינוסלב 8 שפעל במסירות נפש למען הפצת התורה והיהדות עד שזה הגיע למצב שהוא נפטר קודם זמנו כתוצאה מזה בתאריך כ' מנחם-אב שזה יוצא השנה ביום שני.

(ליקוטי שיחות חלק לד, שיחה א')

יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד !  

שבת שלום !

מ-ט"ו במנחם-אב מאחלים אחד לחבירו: כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה !

מקורות והערות:
1. פרשתינו ט, יז.
2. שמות לא, יח.
3. תשא לב, טז.
4. תשא לד,א. פרשתינו י, א.
5. כמו שכתוב ב-'אבות דרבי נתן' פרק ב, ג בסופו.
6. שמות לב, לב.
7. פרשתינו י, א.
8. דנייפרופטרובסק, אוקראינה[של היום].