ב"ה, (אור ל) יום חמישי כ"א אלול ה' תשס"ט
מפרשי התורה מפרשים את הפסוקים: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אולקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם . . כל איש ישראל (דברים כט, ט) . . מחוטב עציך עד שואב מימיך (דברים כט, י) לעברך בברית ה' אלוקיך" (דברים כט, יא).
שמשה רבינו הכניס את עם ישראל למצב של ערבות הדדית, "כל ישראל ערבים זה בזה" (שבועות לט, א) שכל יהודי ערב ליהודי אחר אפילו שהוא לא מכרו כלל,
[עד שאפילו הלשון משתנה מלשון רבים - "אתם ניצבים", ללשון יחיד - "לעברך בברית ה' אלוקיך"].
מי יכול להיות ערב עבור מישהו אחר ? רק מי שיותר גדול ממנו.
לדוגמה בהלוואה בעייני ממון כאשר מגיע אדם לבקש הלוואה והמלווה לא סומך עליו הרי הוא מבקש ממנו שיביא ערב, שהוא מישהו שיהיה אחראי לשלם את ההלוואה במקרה שהוא לא ישלם, מישהו שהוא בדרך כלל בעל אמצעים {עשיר לצורך העניין} כדי לשלם זאת עבורו.
לפי ההגיון אם יגיע עני וירצה להיות ערב עבור הלוואה שהעשיר לוקח הרי אין טעם לדבר. כי הוא קטן ממנו בעניין הזה ואם לעשיר לא תיהיה אפשרות להחזיר אז איך תיהיה לעני ?!
שואל הרבי מלך המשיח, בפרשתנו אנו מוצאים שכל ישראל ערבים זה לזה, כל יהודי אפילו הקטן שבקטנים ערב של כל יהודי אפילו לגדול שבגדולים, הרי זה דבר שלא יתכן ?
אלא אומר הרבי מלך המשיח שהדבר יובן לפי מה שמסביר האדמו"ר הזקן {בעל התניא} את הפסוק "אתם נצבים היום כולכם" (בליקוטי תורה פרשתנו) שכל היהודים הם קומה אחת שלימה, כמו שבגוף האדם ישנם אברים שונים ולכל איבר ישנו מעלה על איבר אחר, כך הוא גם ב'קומה' של כל ישראל - גם היהודי שהוא לכאורה מהסוג הנחות ביותר "חוטב עציך ושואב מימך" יש לו יתרונות על אלו שנקראים "ראשיכם", כי בלעדיי הרגליים הראש הרי לא יכול ללכת וכו'.
לפי כל הנ"ל מובן גם למה נקראת פרשתנו בסמוך לראש השנה, כי על ידי ש"נצבים" . . "כולכם" כפירוש הבעש"ט שכל יהודי כולל את עצמו עם כלל ישראל מבלי לחשוב מהם מעלותיו או חסרונותיו הפרטיים, אז יוצאים מהמציאות הפרטית ונעשים חלק מכלל ישראל. אזי מובטח שזוכים בדין, שהרי כלל ישראל הוא בוודאי טוב ורק זקוקים לגאולה כדי שזה יתגלה בפועל.
(ליקוטי שיחת חלק ד' פרשתנו)
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
שבת שלום !
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה !!!!
רשומות
