פרשת משפטים

ב"ה, יום חמישי כ"ז שבט ה'תש"ע - 5770 פרשת שקלים

לאחר שבפרשה שעברה 1 התורה סיפרה לנו איך שבני ישראל קיבלו את התורה במעמד הר סיני 2, פרשתנו מגיע ללמד אותנו את פרטי הדינים לאחר קבלת התורה.

פרשתנו פותחת במילים "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" 3, מדייקים חז"ל מהמילה 'לפניהם' ולומדים מספר דברים:

א. שעל המשפטים להיות 'לפניהם' - לפני דיינים יהודים "ולא לפני עובדי כוכבים" 4. כלומר, שבכל סכסוך שיש בין יהודים צריך לגשת לפני בית דין שפוסקים על פי חוקי התורה ואין ללכת ולדון לפני שופטים שאינם יהודים אפילו שהם דנים כמו דינים ישראל 5 או להפך.

ב. לפניהם - "להראות לו פנים" 6. כלומר שהלימוד עם תלמיד יהיה בביאור ההלכה הנלמדת בטעמה, עד שהיא תקלט אצל התלמיד. ולא לומר לו: כך הוא הדין ואת הטעם עליך לחפש ולהבין בעצמך.

ג. האדמו"ר הזקן מסביר 7: לפניהם - 'לפנימיותם' כלומר שחכמת ה' תחדור עד למדרגות החבויות ביותר בנשמה לפנימיות הנשמה.

ידוע העניין שכאשר ישנם פירושים שונים על מילה מסוימת בתורה יש קשר ביניהם, וצריך להבין מהו הקשר בין שלושת הפירושים שהזכרנו למילה 'לפניהם'? 

בהקדים: כידוע שמצוות התורה מתחלקות לשלושה סוגים: חוקים, עדות ומשפטים.

ההבדל ביניהם:

חוקים - מצוות שאין להם כל הסבר וטעם על פי שכל, וקיומם הוא רק משום שכך ציווה ה' "חוקה חקקתי גזירה גזרתי" 8 - מתוך קבלת עול.

עדות - מצוות שאפשר להבין את הסברם וטעמם בשכל, אלא שלולא התורה הייתה מצווה עליהם לא היה השכל מחייב לקיימם, אבל עכשיו לאחר ציווי התורה אפשר להסבירם ולהבינם גם בשכל אנושי. 

משפטים - אלו המצוות שגם השכל האנושי מבין את הצורך בקיומם וגם בני אדם שלא למדו תורה מקיימים אותם ומבינים אותם. מצוות שכליות ואנושיות שהשכל מחייב להתנהג על פיהם {ואפילו זה לא מובן איך אפשר להתנהג בצורה אחרת}. לדוגמה הגמרא מביאה: "אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה" 9 שאפילו אם ח"ו לא היינו זוכים לקבל את התורה היה השכל מחייב לקיימם, ודווקא על מצוות אלו התורה מצווה עליהם "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" 3.

במה מתאימה ההוראה של לפניהם ל'משפטים' יותר מאשר ל'חוקים' ו'עדות'?

לפי הפרוש הראשון: מובן שרק ב'משפטים' ישנה אפשרות שדיינים גויים ישפטו כדייני ישראל {מכיוון שהם מצוות שכליות}, לגבי 'עדות' וכל שכן לגבי 'חוקים' אין צורך לצוות שלא לגשת ולהתדיין בפני שופטים שאינם יהודים. כי מובן מאליו שלדיינים שאינם יהודים אין כל שייכות לדינים אלו, מכיוון שפסקיהם בנויים לפי שכל ולא על דבר הנעלה מן השכל. אבל ב'משפטים' שתתכן מציאות שישפטו כדייני ישראל צריכה התורה לצוות לדון לפני דייני ישראל שדנים לפי רק על פי ההלכה שבנויי גם על דברים שלמעלה משכל אנושי {שזה חכמתו של ה'}.

אבל לפי הפרוש השני: שלפניהם זה ל"להראות לו פנים" 6 - שהלימוד ייקלט היטב בדעת התלמיד. הרי לכאורה נחוץ יותר לצוות על הוראה זו ב'עדות' ויותר מזה ב'חוקים'. שאף שאין השכל מחייב 'עדות' ו'חוקים' הרי הם נעלים למעלה מהשכל לגמרי, למרות זאת חייבים ללמוד  גם סוגים אלו באופן של לפניהם. אבל בסוג ה'משפטים' כיון שהם מצוות שהשכל האנושי מחייבם הרי ברור מאוד שלימודם ייקלט אצל התלמיד. 

גם לפי הפרוש השלישי: של האדמו"ר הזקן שלפניהם - לפנימיותם: כדי לקיים 'משפטים' אין לכאורה צורך דווקא בהתעוררות של פנימיות הנשמה, שהרי הם מקבלים גם בשכל האנושי. מה-שאין-כן ב'חוקים' שהם למעלה מהשכל צריכה להיות ההתעוררות של פנימיות הנשמה, כי ללא התעוררות זו אפילו אם קיומם יהיה מפני ההכרח בלבד הרי הוא חייב לעשות זאת מכיוון ש"חוקה חקקתי גזירה גזרתי" 8 אבל עשייתו תהיה ללא חיות פנימית משום שאין הדבר נקלט אצלו. 

ההסבר הוא: דווקא מסיבות אלו, טרחה התורה להדגיש ש"משפטים" צריכים להיות ב"פנימיותם" וב"הסברת פנים", אחרת היינו חושבים שאת המשפטים צריך לקיים בגלל שכך אנו מבינים בשכלנו האנושי, גם אם הקדוש-ברוך-הוא לא היה מצווה עליהם, באה התורה ומדגישה: גם את המצוות המובנות בשכל אנושי, צריכים לקיים כי כך ציווה ה' ולא בגלל שכלנו.

(מעובד על פי שיחה מ'ליקוטי שיחות' חלק ג' על פרשתנו)

מקורות והערות:

1. פרשת יתרו.

2. שמות כ, א.

3. שמות כא, א.

4. גיטין פח, ב.

5. מסביר רש"י את הפסוק ואומר: ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל את תביאהו בערכאות {במשפט} שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני ארמיים {גויים} מחלל את ה' ומייקר {ומכבד} שם העובד כוכבים {את שמו של הגוי, כי הוא מראה שהדיינים הגויים יותר טובים, אמינים וכו'}.

6. עירובין נד, ב.

7. תורה אור ד"ה 'ואלה המשפטים'.

8. במדבר רבה תחילת פרשת 'חוקת'.

9. עירובין ק, ב.

שבת שלום ומבורך !

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד !