ביום ראשון הקרוב יחול חג הפורים, בחג הפורים אנו חוגגים את ההצלה של העם היהודי מגזירת המן.
{בסוף הדבר תורה מופיעים לשם תזכורת ארבעת מצוות החג}
גזירת המן הייתה "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד" 2, כמובן וכפשוט שהגזירה הגיעה לא רק בגלל כעסו של המן על העם היהודי - "עַם מָרְדֳּכָי" 3 או בגלל ש"וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה" 4. אלא יש בזה טעם פנימי, ועל כך אומרת הגמרא 5 שהסיבה לכך "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע {=אחשוורוש}".
נקודה זו צריכה ביאור האם בגלל שבני ישראל נהנו מהסעודה של אחשוורוש זוהי סיבה מספקת של עונש כליה {מלשון כליון} על כל העם היהודי? האם זה עוון כל כך חמור יותר מכל עבירה אחרת שלכן בני ישראל נענשו על זה בכזה עונש חמור?
[ישנם ריבוי גדול של מפרשים על הגמרא שמסבירים מדוע הייתה הגזירה על עם ישראל.
לדוגמה: מכיון שבמשתה אחשוורוש היה את כלי בית המקדש והשימוש בהם הוא אסור {מצד קדושתם}. לכן עקב הביזוי של כלי המקדש והיא מחאת היהודים, זה מה שהביא לגזירה איומה זו וכן הלאה. אך כל התירוצים הללו לא מסתדרים עם הלשון בגמרא: "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע" 5.]
מבאר על כך הרבי מלך המשיח: עם ישראל הוא כ"כבשה בין שבעים זאבים" 6. כלומר, המצב הרגיל והסטנדרטי הוא שכל אומות העולם מחפשים לתקוף ולהזיק לעם ישראל. ואם כן היה צריך להיות שעם ישראל ממזמן יכחד {ח"ו}, אבל מכיון שעם ישראל קשור להקדוש-ברוך-הוא לכן אף אחד לא יכול לשלוט עלינו.
קשר זה של יהודי להקדוש-ברוך-הוא הוא מכיון שהוא מאמין והוא רוצה להיות קשור אליו, וממילא הקדוש-ברוך-הוא שהוא למעלה מטבע והגבלות העולם הוא שומר שלא ניפול בידי אומות העולם.
אבל כאשר יהודי הוא לא רוצה את ההנהגה ה'על טבעית' שהקדוש-ברוך-הוא נותן לו, ממילא הוא חוזר למצב הטבעי של מגבלות העולם ואז יכולים לבוא גזירות {ח"ו}. וזו בדיוק הסיבה שעל בני ישראל נגזירה כזו גזירה, מכיוון שהם הכניסו את עצמם למגבלות העולם בכך שבחרו להנות ממשתה אחשוורוש. אין הפירוש בזה שלהנות מהסעודה {לאכול לא כשר} זה סיבה מספקת, אלא שבזה הם ביטאו שהם שייכים להגבלות של העולם {שהם נתונים תחת אחשוורוש} ממילא כתוצאה טבעית מכך באה הגזירה הזו.
ההוראה מזה אלינו: כשם שהקטרוג התבטל על ידי זה שבני ישראל חזרו לבטוח ולהאמין יותר בה' וכמו שאז בזכות זה נגאלו בני ישראל. כך גם בעזרת ה' יהיה לנו, אבל בשינוי קצת. כי, גאולתנו תהיה גאולה שאין אחריה גלות - גאולה נצחית.
(ערוך על פי ליקוטי שיחות חלק ל"א פורים א')
מקורות והערות:
1. בבלי - תענית כט, בסוף עמוד א.
2. מגילת אסתר ג, יג.
2. מגילת אסתר ג, יג.
3. מגילת אסתר ג, ו.
4. מגילת אסתר ג, ב.
5. בבלי - מגילה יב, עמוד א.
6. מדרש תנחומא פרשת תולדות ה. אסתר רבה פרק י, יא.
שבת שלום ומבורך וחג פורים שמח !
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד !
כפי הידוע שבחג פורים ישנם ארבע מצוות המיוחדות לו:
1. מקרא מגילה - קריאת המגילה בלילה וביום, מתוך מגילה הכתובה בקלף כמו ספר תורה.
2. משלוח מנות - לשלוח לפחות לאדם אחד שני סוגי מאכלים, כדי להראות את האחדות שבתוכינו.
3. משתה ושמחה - פשוט לשמח וכל אחד ממה שזה עושה לו את זה.
4. מתנות לאביונים - לתת שתי מתנות לשני אביונים (כסף או מזון), כי גם מתי שטוב לנו אנחנו לא שוכחים לרגע את מי שלצערנו עדיין חסר לו.