ב"ה, יום רביעי י"ז אדר ה'תש"ע - 5770 "משנכנס אדר מרבין בשמחה" 1
פרשתנו מתחילה בציווי הקדוש-ברוך-הוא למשה רבינו למנות את בני ישראל על ידי "מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל" 2.
אומרת הגמרא 3: שמשה רבינו התקשה במהותה של מצווה זו, עד שהקדוש-ברוך-הוא הוציא מתחת כיסא הכבוד מטבע של אש והראה לו, ואז הבין משה רבינו את המצווה הזו.
שואל הרבי מלך המשיח: מה היה כל כך קשה למשה רבינו במטבע של חצי שקל? מה הוא לא ידע מה היא המטבע של חצי שקל? ובמיוחד שהתורה גם אומרת מהו אותו מטבע: "מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה 4 הַשֶּׁקֶל" 2? מצד שני, מהי תשובתו של הקדוש-ברוך-הוא למשה בכך שהוא הראה לו את המטבע של אש?
מבאר הרבי מלך המשיח: הגמרא אומרת 5 שמצות מחצית השקל באה בתור כפרה על חטא העגל - עבודה זרה, זה מה שהוקשה למשה רבינו. היתכן שחטא כל כך חמור יכופר תמורת חצי שקל, האם זוהי כפרה על חטא של עבודה זרה? למרות שעניין הקרבנות 6 הוא שהם מכפרים על חטאים אבל על כזה חטא?
ובהקדים משל שיבאר את העניין: אדם הלך לצורף וביקשו אם הוא יכול ללמדו את אומנות הצורפות, הסכים הצורף והחל ללמדו שלב אחר שלב. הראה לו כיצד לעשות כל דבר עד לפרטים הקטנים של תהליך יצור התכשיטים, אלא ששלב אחד היה הצורף בטוח שזה מובן מאליו והוא השלב שצריך להטיח את הזהב והכסף.
כאשר סיים התלמיד את לימודיו ניגש ועשה כפי שלמד, שלב אחרי שלב ופרט אחרי פרט בדיוק כמו שלימדו אותו, ממילא דילג התלמיד על הפרט של ההטחה, תוצאות עבודתו של התלמיד היו כ-ל-ו-ם.
זו הייתה גם תשובתו של הקדוש-ברוך-הוא למשה: "זֶה יִתְּנוּ" 2 הראה לו מטבע של אש. כלומר, המטבע כשלעצמה אכן איננה שווה את הכפרה על החטא שעשו בני ישראל. אבל האש שבמטבע כלומר, זה שבני ישראל יתנו עם החמימות הדרושה זה מה שיפעל את הכפרה. כלומר, החטא התבטא בכך שהם נתנו את ההתלהבות שהייתה להם לדברים לא טובים {עבודה זרה} ומזה נוצר העגל {עבודת אלילים}. בא הקדוש-ברוך-הוא ואמר למשה רבינו שעל ידי שבני ישראל יתנו את המטבע של מחצית השקל עם התלהבות {כמו מטבע של אש - שטבעה של האש שהיא חמה} זה מה שיכפר על חטא העגל.
ההוראה מזה אלינו: שכמו שבמצוות 'מחצית השקל' הייתה הוראה לתת את המטבע של מחצית השקל מתוך חמימות, כך גם בכל שאר המצוות דרושה העשייה עם חום והתלהבות של קדושה.
פרט זה מודגש עוד יותר במצוות הצדקה שאדם עמל על כספו והזיע אליו ובכל זאת הוא נותן צדקה לעני. ללא הבט על זה שהוא {כביכול 7 } לא מקבל תמורה על זה מעשה חסד זה, אלא הוא עושה זאת רק בבגלל שה' ציווה - מתוך קבלת עול הוא עושה זאת. אזי זוכים ל"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" 8 גאולה אמתית ושלימה תכף ומיד ממש.
2. שמות ל, יג.
3. ירושלמי - שקלים פרק א, הלכה ד.
4. גרה - סוג של מטבע שהיה בזמן המשכן, בין הטבעות של אז היה המטבע היחסית זול. נקודה זו מחזקת את התמיהה - מה לא היה מובן למשה רבינו.
5. ירושלמי - שקלים פרק ב, הלכה ג.
6. כידוע שמהכסף של מחצית השקל הביאו את 'קרבן התמיד'.
7. כביכול - כי הרי הקדוש-ברוך-הוא מבטיח "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה" (דברים יד, כב) כמו שהגמרא מסבירה את הפסוק "עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר" (בבלי - תענית ט, א), וכמו שהתורה אומרת: "לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" (דברים יד, כט).
8. ישעיהו א, כז.
שבת שלום ומבורך !
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד !
רשומות
