פרשת שמות

ב"ה, (אור ל) יום ששי י"ז טבת ה'תשע"א

בפרשתנו מתחיל הסיפור של שעבוד בני ישראל במצרים. הסדר של השעבוד היה, שמהתחלה בני ישראל החלו לוותר במקצת ברוחניות ומילאו את דרישותיהם של המצריים ורק לאחר מכאן היה השעבוד בגשמיות. 

התחלת השעבוד הייתה ב-"וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" 1- זו התורה והמצוות, שכן הם חייו של היהודי. וכאשר ויתרו על הרוחניות הגיע השעבוד בגשמיות "בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים" 1.

בספר 'פנים יפות' 2 מסביר את מה שאמר פרעה למשה ואהרן: "לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם" 3. שפירושו  4"למלאכה שיש לכם לעשות בבתיכם". כי פרעה ידע שאין לו שום שליטה עליהם ועל שבט לוי, מכיון שהם שומרים על הדברים שלהם בלי אף ויתור.

כמו שאנו מוצאים בברכת משה רבינו קודם מותו לשבט לוי, שמשה אמר לשבט לוי: "תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ" 5. ש'תומיך' מרמז על מצוות מילה, 'ואוריך' מרמז על תורה. ובגלל ששבט לוי שמרו על שני הדברים האלה, בשונה משאר השבטים. לכן הם לא סבלו את שיעבוד בכלל, מה שאין כן לשאר השבטים התחיל השעבוד.

מפרשתנו אנו לומדים: שכאשר נגזרת גזירה ונידונת בו הרוחניות אין להיכנע לשום גזירה ויש ללכת בתוקף הגדול ביותר. ובאם יש ויתור כל שהוא לגזירה ברוחניות מבצבצת הגזירה גם בגשמיות.

הוראה בעבודת ה': היא שכאשר בא מנגד, מבלבל ומפריע בעבודת ה' אין לחשוב שעל ידי ויתור כל שהוא יפסיק המנגד את פעולתו. אלא אדרבה, אם יותרו למנגד במשהו הכי קטן ימשיך משם לבלבל ולהפריע במידה חזקה יותר ולא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות.

כמו שאנו רואים בפרשתנו שאחרי ויתור קל ברוחניות מיד הגיע "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" - ולא רק שלא עזבו אותם לנפשם אלא התחילו לשעבדם "בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים"  שעבוד בגשמיות.

מצד שני כאשר לא מוותרים אפילו על הדבר הכי קטן אלא נשארים באותה תמימות כמו ה-"תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ" של שבט לוי אז נפטרים משעבוד הגלות ואין לגורם המפריע זכות ודעה בכלל ולא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות.

נקודת העניין היא: כשיש דבר שמפריע לרוחניות ישנם שתי דרכים בכדי להתגבר עליו:

האחת, לוותר אפילו בקצת כדי לסלק את המנגד הגורם המפריע.

השנייה, לא לוותר אפילו כחוט השערה.

מפרשתנו אנו למדים: שכאשר צועדים בדרך של ויתור נגררים עוד ועוד והבלבול והפרעות רק גדלים ומתחילים בעוד כל מיני דברים ועד שעל ידי זה נהיה בגשמיות.

ואילו כאשר צועדים כמו שבט לוי ולא מוותרים בשום דבר ופרט נפרטים באופן אוטומטי מכל הבעיות ומצליחים בגשמיות ורוחניות. ועל ידי זה שלא מוותרים בענייני תורה ומצוות אלא אדרבה מוסיפים בהם זוכים לגאולה האמתית והשלימה תכף ומיד.

(מעובד על פי 'ליקוטי שיחות' חלק ב', הוספות - פרשת שמות)

מקורות והערות:

1. שמות, שמות א, יג.

2. ספר 'פנים יפות' הוא אחד מספריו של הרב פנחס הלוי איש הורוביץ אשר היה רבה של פרנקפורט ומתלמידי המגיד ממזריטש.

3. שמות, שמות ה, ד.

4. פרש"י על הפסוק - שמות, שמות ה, ד.

5. דברים, וזאת הברכה לג, ח.

שבת שלום ומבורך !

יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד !